חוות השרתים תקועות: שמחון מאשים, התעשייה מציעה סינון

שמחון: אגף התקציבים ומשרד האנרגיה עוצרים את חוות השרתים

פרופ׳ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, טען כי "בדרג המקצועי של משרד האנרגיה ומשרד האוצר פשוט לא רוצים חוות שרתים" — וזאת למרות תמיכה של משרד ראש הממשלה ושל שר האנרגיה בהקמתן.

לדבריו, המחלוקת אינה רק על צריכת החשמל אלא על עצם התרומה הכלכלית. באוצר, לפי שמחון, רואים בחוות השרתים מעין "ייצוא חשמל", ובמשרד האנרגיה חוששים מהעומס הנוסף על הרשת.

ההתנגדות, לפי הצגתו, נשענת על העדפה של מתקנים שיוצרים תעסוקה ישירה והכנסות ממסים: "אם מישהו רוצה להקים מפעל, להעסיק אנשים ולשלם מסים – זה מצוין". מנגד הוא הדגיש כי "לעתיד מדינת ישראל יש פה חשיבות עצומה".

החלטת ממשלה שכבר התקבלה מקלה משמעותית על הרגולציה, אבל היא כוללת מנגנון סינון שמחייב כל פרויקט לעבור בחינה של מוסדות התכנון ושל רשות החשמל. שמחון הביע חשש שברשות החשמל חוששים מייקור מחירי החשמל.

הצעת החוק שנועדה לעגן את ההקלות עברה קריאה ראשונה ונתקעה בוועדת הפנים של הכנסת, על רקע התנגדות מצד האופוזיציה.

בכנס IDCA: ודאות ל-10 עד 20 שנה, לא עוד שנים של בירוקרטיה

הדברים נאמרו סביב הכנס השנתי של איגוד חוות השרתים הישראלי (IDCA), שנערך באוניברסיטת רייכמן בשיתוף משרד עורכי הדין מיתר ומכון ינאי. שתי אמירות שנשמעו שם מסבירות למה הפרויקטים האלה נתקעים.

החשב הכללי לשעבר, יהלי רוטנברג, קרא למדינה להפחית את הסיכון למשקיעים ולספק ודאות תכנונית של 10 עד 20 שנה. הוא הפנה למכרז נימבוס שהושלם ב-2021, והשווה את ההכרעה לפרויקטים לאומיים כמו כביש 6 ומתקני ההתפלה.

"אם לא ניקח סיכון בנושא תשתית ה-AI – נישאר מאחור", אמר רוטנברג, והוסיף שניהול מתוך פחד מטעות מונע התקדמות.

שר הפנים לשעבר, משה ארבל, הצביע דווקא על חסמים פנים-ממשלתיים והזהיר שתוכניות חשמל וסיבים לא יכולות להישאר תקועות שנים. הוא קרא לשוק מאוזן שיאפשר השקעות בלי להעמיס עלויות מיותרות על צרכני החשמל, והגדיר את הסרת הבירוקרטיה כמבחן המרכזי של המדיניות.

27 ג׳יגה-וואט בתור: לסנן במקום להקפיא

עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר ומומחית לפרויקטים של חוות שרתים, מציגה את הדילמה במספרים: בקשות חיבור בהיקף של כ-27 ג׳יגה-וואט מול רשת חשמל מוגבלת. לטענתה התשובה אינה הקפאה גורפת של השוק אלא סינון.

"לא כל מי שמבקש קיבולת צריך לקבל – אבל גם לא לעצור הכול", היא אומרת. הקפאות פתאומיות, לדבריה, פוגעות באמון המשקיעים ויוצרות חוסר ודאות, ולכן דרושים קריטריונים ברורים שיאפשרו גם לפרויקטים רציניים בשלבי פיתוח להתקדם.

הקריטריונים שהיא מציעה: ערבויות, אבני דרך ברורות, יכולות מוכחות ומבחן של skin in the game — כלומר מי כבר שם משהו על השולחן ולא רק מחזיק אופציה. שפירא מוסיפה שייתכן שאין מנוס מלאפשר לחוות השרתים לייצר חשמל בעצמן, לרבות תחנות כוח.

היא גם מסבירה למה חשוב שהתשתית תשב בישראל: משיכת ענקיות כמו אנבידיה, אמזון, גוגל ומיקרוסופט, שמירה על מידע רגיש בגבולות המדינה — למשל מידע רפואי — וההשהיה (latency), שיכולה להיות משמעותית עבור מערכות רגישות.

• כ-27 ג׳יגה-וואט בקשות חיבור מול משק חשמל מוגבל.
• ההצעה: ערבויות, אבני דרך ויכולות מוכחות — במקום הקפאה גורפת.
• אפשרות שנשקלת: לאפשר לחוות השרתים לייצר חשמל בעצמן.

מה זה אומר עליכם

הקצה הראשון של הסיפור הוא חשבון החשמל. שני צדי הוויכוח מסכימים שהשאלה הפתוחה היא מי יישא בעלות חיזוק הרשת: ארבל דיבר במפורש על שוק שלא מעמיס עלויות מיותרות על צרכני החשמל, ושמחון מייחס לרשות החשמל חשש מייקור. מי שיקבע את כללי החיבור יקבע בפועל גם את זהות המשלם.

הקצה השני הוא התשתית הדיגיטלית שאתם משתמשים בה בכל יום. חוות שרתים בישראל פירושן פחות השהיה בשירותים שרצים מהענן ומידע רגיש שנשאר בגבולות המדינה. והבלימה לא נעצרת בחוות השרתים עצמן — לפי ארבל, גם תוכניות חשמל וסיבים נתקעות באותם חסמים בדיוק.

מבחינת פעולה מיידית אין כאן הרבה מה לעשות כצרכן פרטי. אבל אם אתם עסק ששוקל להעביר מערכות לענן מקומי, לוח הזמנים של הפרויקטים האלה הוא מידע תפעולי — והוא תלוי כרגע בוועדת הפנים של הכנסת ובקריטריוני הסינון של רשות החשמל.