מאבק רגולטורי שמתנהל הרחק מעיני הצרכן עלול בסופו של דבר לגעת בחשבון הסלולר שלכם: חמש ממפעילות הסלולר בישראל — פרטנר, סלקום, פלאפון, הוט מובייל ווויקום (מפעילת We4G) — עתרו לבג"ץ נגד מנגנון אגרות התדרים שהן משלמות למדינה. בית המשפט קצב למדינה מועד: עד 30 ביולי 2026 עליה לעדכן על התקדמות הבחינה הכלכלית המחודשת של האגרות. הבעיה — במשרד התקשורת עדיין לא סיימו את הבחינה הזאת. אגרות התדרים הן אחד ממרכיבי העלות של כל מפעילת סלולר, והשאלה כמה תשלמנה החברות על גלי האוויר נוגעת, בעקיפין, גם לכמה תשלמו אתם.
מה הן אגרות התדרים — ולמה זה נוגע לכם
כדי להפעיל רשת סלולרית, כל מפעילה זקוקה לרצועות תדרים — 'נדל"ן' אלחוטי שהמדינה מקצה לה. בתמורה לשימוש בתדרים משלמות החברות למדינה אגרות שנתיות. כמו כל עלות תפעולית, גם האגרות האלה מגולגלות בסופו של דבר אל מבנה המחיר של החבילה — ולכן גובה האגרה אינו רק עניין שבין החברות למדינה.
העותרות טוענות שמנגנון האגרות הנוכחי מיושן. לפי הטענה, כפי שנוסחה בעתירה, 'המודל נשען על הנחות כלכליות ישנות שאינן משקפות עוד את תנאי השוק' ואת מבנה הענף שהשתנה מאז נקבע. במילים אחרות: החברות סבורות שהן משלמות יותר מדי ביחס למציאות התחרותית של היום.
- אגרת תדרים = תשלום שנתי של המפעילה למדינה עבור השימוש בגלי האוויר.
- חמש עותרות: פרטנר, סלקום, פלאפון, הוט מובייל ווויקום (מפעילת We4G).
- הטענה: המודל מבוסס על הנחות כלכליות שאבד עליהן הכלח.
הדדליין של בג"ץ — והבחינה שתקועה
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע כי המדינה נדרשת לעדכן עד 30 ביולי 2026 על התקדמות הבחינה הכלכלית של האגרות. אלא שנכון לפרסום, במשרד התקשורת טרם השלימו את הבחינה — שמבוצעת בידי הכלכלן נדב כספי — ובמשרד נמנעים בשלב זה מלמסור מה בדיוק ייכלל בעדכון לבית המשפט, ואם יינתן בו לוח זמנים ברור להשלמת העבודה ולקבלת החלטה.
עד כה בחר בג"ץ שלא להתערב ישירות בגובה האגרות, מתוך העדפה לאפשר למדינה להשלים את עבודת המטה שלה. הדדליין הנוכחי הוא נקודת ביקורת: אם הבחינה לא תתקדם, ייתכן שבית המשפט ידרוש הסברים או יקצוב מועד מחייב.
- מועד לעדכון בג"ץ: 30 ביולי 2026.
- הבחינה הכלכלית מבוצעת בידי הכלכלן נדב כספי — וטרם הושלמה.
- בג"ץ נמנע עד כה מהתערבות ישירה בגובה האגרות.
עדכון 3 באוגוסט: הדוח הושלם — והמדינה מבקשת ארכה עד 2027
ב-2 באוגוסט 2026 דיווח ״זמן אוויר״ כי משרד התקשורת הגיש לבג״ץ עדכון בעתירה. לפי ההודעה, היועץ החיצוני שנשכר באוקטובר 2024 השלים את עבודתו — אך המשרד אינו מציג את מסקנותיו ואינו מפרסם מתווה חדש לגביית האגרות. במקום זאת ביקש המשרד ארכה נוספת, עד 28 בינואר 2027.
העבודה שהוגשה כללה, לפי המשרד, בחינת נתונים, סקירת מדיניות תדרים במדינות שונות והשוואה מול גופים בינלאומיים כמו ITU ו-OECD, לצד מתודולוגיה לבחינת עלויות השימוש בתדרים ורכיבי תשלום אפשריים. המשרד הגדיר זאת כשלב ביניים בלבד: צוות מקצועי פנימי אמור להשלים מודל עד סוף 2026, ורק אחריו יגיעו טיוטת החלטת ממשלה, שימוע ציבורי והתייעצות עם רשות התחרות.
השופטת דפנה ברק-ארז הורתה למפעילות — פרטנר, הוט מובייל, פלאפון, סלקום וויקום מובייל — להגיש את תגובתן עד 9 באוגוסט 2026. במילים אחרות, הדדליין של 30 ביולי לא הסתיים בהכרעה אלא בבקשה לעוד חצי שנה.
- הדוח החיצוני הושלם — אך מסקנותיו לא פורסמו ואין עדיין מתווה אגרות חדש.
- בקשת הארכה: עד 28 בינואר 2027. תגובת המפעילות: עד 9 באוגוסט 2026.
- המשרד מתחייב למודל מקצועי עד סוף 2026, ולאחריו שימוע ציבורי והתייעצות עם רשות התחרות.
עדכון 10 באוגוסט: המפעילות משיבות — ״גרירת רגליים״
ב-9 באוגוסט, במועד שקצבה השופטת דפנה ברק-ארז, הגישו המפעילות את תגובתן לבקשת הארכה של המדינה — והיא חריפה. לפי דיווח ״זמן אוויר״, החברות מאשימות את המדינה ב״גרירת רגליים״: הבחינה המקצועית, שהחלה ב-1 בנובמבר 2025 והייתה אמורה להסתיים כבר ביוני 2026, טרם הבשילה למתווה חדש — והאגרות ממשיכות להיגבות במלואן.
לטענת המפעילות, ״התעריפים אינם משקפים את ערכם הכלכלי העדכני של התדרים״. ומדובר בכסף גדול: יותר מ-400 מיליון שקל בשנה לכלל החברות, ועשרות מיליוני שקלים בחודש לכל מפעילה.
הדרישה כפולה: דיון דחוף בעתירה, והפחתה זמנית של 70% באגרות — בדומה לתעריף שנקבע לתדרים הנייחים — עד שהבחינה תושלם. אם לוח הזמנים שהמדינה מבקשת יתקבל, הכרעה סופית צפויה רק לקראת סוף 2027.
- המפעילות בתגובתן לבג״ץ: המדינה ״גוררת רגליים״ — הבחינה שהחלה בנובמבר 2025 טרם הסתיימה.
- הדרישה: דיון דחוף והפחתה זמנית של 70% באגרות, שמסתכמות ביותר מ-400 מיליון שקל בשנה.
- לפי לוח הזמנים של המדינה, הכרעה עלולה להידחות לסוף 2027.
עדכון 12 באוגוסט: בג״ץ קיצר את לוח הזמנים — עדכון עד 29 בנובמבר
התשובה של בג״ץ לא איחרה להגיע. לפי דיווח ״זמן אוויר״ מ-11 באוגוסט, השופטת דפנה ברק-ארז החליטה שלא להעניק למדינה את מלוא הארכה שביקשה: במקום הודעת עדכון ב-28 בינואר 2027, המדינה תגיש הודעת עדכון על התקדמות הבחינה עד 29 בנובמבר 2026 — חודשיים מוקדם יותר. ״לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, אני מורה למדינה להגיש הודעת עדכון״, נכתב בהחלטה.
במקביל קבעה השופטת שהעתירה תיקבע לדיון בפני הרכב שופטים. זו נקודת ציון בהליך: עד עכשיו התנהל התיק בהחלטות ביניים בלבד, ומעכשיו המדינה כבר לא יכולה למתוח את לוח הזמנים בלי ביקורת שיפוטית צמודה.
חשוב לדייק גם מה ההחלטה לא עשתה: היא לא קבעה מודל אגרות חדש ולא אישרה את ההפחתה הזמנית של 70% שהמפעילות דרשו. האגרות ממשיכות להיגבות במלואן, והמאבק על גובהן עדיין לפנינו.
- בג״ץ הורה: הודעת עדכון מהמדינה עד 29 בנובמבר 2026 — חודשיים לפני המועד שהמדינה ביקשה.
- העתירה נקבעה לדיון בפני הרכב שופטים.
- ההפחתה הזמנית של 70% לא אושרה בשלב זה — האגרות נגבות במלואן.
מה זה אומר עליכם
בטווח המיידי — כלום לא משתנה בחבילה שלכם. זו התדיינות משפטית-כלכלית שתתפרס על חודשים. אבל הכיוון חשוב: אם האגרות יופחתו, מתפנה לחברות כסף שיכול ללכת לשני מקומות — השקעה ברשת (קליטה ומהירות טובות יותר) או שיפור השורה התחתונה שלהן. מה שיקבע אם משהו מזה יגיע אליכם הוא, כרגיל, לא רוחב הלב של החברות אלא עוצמת התחרות ואיום הניוד.
הסיפור הזה הוא עוד חלק בפאזל הספקטרום שאנחנו עוקבים אחריו כאן: מכרז תדרי ה-1,800, פינוי רשת ניצן והמעבר לתדרי ה-800 — כולם בסופו של דבר שאלות של מי משלם כמה על גלי האוויר, ובאיזו רשת זה יתבטא. השורה התחתונה עבורכם נשארת זהה: גובה האגרה לא מוריד לכם את החשבון — בקשת הנחה מפורשת והשוואה מול הצעה מתחרה כן.
רוצים לדעת אם אתם משלמים יותר מדי?
השוו את החבילה שלכם מול כל השוק בדקה — חינם, בלי התחייבות.