עוד חזית נפתחה במאבק על גלי האוויר של ישראל: משרד התקשורת מקדם את מכרז תדרי ה-1,800 מגה-הרץ — רצועה מרכזית שעליה יושבות רשתות הסלולר הקיימות — במטרה להוציאו עוד ב-2026. מנגד, המפעילים הסלולריים מושכים לכיוון ההפוך ודורשים לחכות עד 2030. בתווך נמצא רעיון שיכול לשנות את חוקי המשחק לטובת הצרכנים: מכרז שבו לא רק הכסף מדבר, אלא גם התחייבויות לשיפור הקליטה.
מה קורה: דיון לקידום המכרז — למרות הספקנות
מנכ"ל משרד התקשורת ויו"ר ועדת המכרזים, אלעד מקדסי, קיים דיון שנועד לקדם את מכרז תדרי ה-1,800 מגה-הרץ עוד השנה — זאת למרות ספקנות רווחת בשוק לגבי היתכנות לוח הזמנים הזה. רצועת ה-1,800 היא נדל"ן ספקטרלי מרכזי: היא משלבת כיסוי סביר עם קיבולת גבוהה, ומשמשת עמוד שדרה לרשתות הדור הרביעי והחמישי.
החסמים בדרך אינם פשוטים: פינוי תדרי משטרת ישראל מרצועת ה-800 מגה-הרץ מתעכב (נושא שסיקרנו כאן בהרחבה), יש מחלוקות על אופן חלוקת הספקטרום בין המפעילים, וגם אי-הוודאות הפוליטית מרחפת מעל התהליך.
"תחרות איכות": המודל שיכול לשרת אתכם
הרעיון המעניין ביותר בדיון הוא המודל הנשקל להקצאה: "תחרות איכות" (Beauty Contest), שבה התדרים לא נמכרים רק למרבה במחיר. במקום זאת, המפעילים יתחרו גם על התחייבויות — שיפור הרשת, הרחבת הכיסוי והעלאת איכות הקליטה.
ההבדל מנקודת מבט צרכנית משמעותי: במכרז כספי טהור, המדינה מרוויחה ומי שמשלם הרבה מגלגל את העלות אל החשבונית שלכם. במודל איכות, חלק מה"תשלום" הוא השקעה מחויבת ברשת — כלומר קליטה טובה יותר בפריפריה, בתוך מבנים ובכבישים, במקום עוד שורה בתקציב המדינה.
- המודל הנשקל: הקצאה לפי התחייבויות לשיפור רשת, לא רק מחיר.
- פלאפון וסלקום ביקשו דחייה — הן באמצע השקעות כבדות במעבר לתדרי 800.
- כלל המפעילים, כולל פרטנר, דורשים מכרז רק ב-2030 — עם פקיעת הרישיונות הקיימים.
עדכון 27 ביולי: שימוע בדרך — וישראל צנחה למקום ה-70
רעיון "תחרות האיכות" עבר מדיבורים לצעד רגולטורי קונקרטי: משרד התקשורת צפוי לפרסם השבוע שימוע לקביעת מדדי איכות לרשתות הסלולר. הממצאים שיתקבלו בו נועדו להיכנס למכרז תדרי ה-1,800, כך שיינתן משקל "לא רק לכסף שהחברות יציעו עבור התדרים, אלא גם לאיכות הרשת שהן מפעילות".
הרקע לתזמון הוא נתון לא מחמיא: במדדי אוקלה ישראל מדורגת בתקופה האחרונה סביב המקום ה-70 בעולם במהירות הסלולר, אחרי שבחודשים קודמים הייתה סביב המקום ה-66. לשם השוואה, באינטרנט הנייח ישראל נמצאת במקום ה-15 בעולם. הפער בין השניים הוא בדיוק הטיעון של המשרד: התשתית קיימת, אבל החוליה הסלולרית לא עומדת בקצב.
לפי ההערכות המשרד יציע מהירויות מינימום בהורדה ובהעלאה בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים — כלומר סף שמונע מהמפעילות להסתפק בממוצע ארצי מרשים שמסתיר חורים בפריפריה. עדיין לא ברור אם הדרישות יהיו תנאי סף לכניסה למכרז, רכיב בניקוד, או התחייבות שתחול אחרי הזכייה, וגם לא כיצד תימדד האיכות: לפי נתוני משתמשים כמו אוקלה, לפי בדיקות שדה יזומות, או שילוב של השניים. זו שאלה טכנית שתקבע כמה הסף באמת ישפיע על הקליטה שלכם.
- שימוע לקביעת מדדי איכות לרשתות הסלולר — צפוי להתפרסם השבוע.
- ישראל סביב המקום ה-70 בעולם בסלולר, לעומת המקום ה-15 באינטרנט הנייח.
- הכיוון: מהירויות מינימום בהורדה ובהעלאה, בחלוקה לפי אזורים.
- פתוח: תנאי סף, ניקוד או התחייבות שלאחר הזכייה — ואיך בכלל מודדים.
עדכון 6 בספטמבר: המשרד שוקל לשבור את השוויון בין המפעילות
לפי זמן אוויר, במשרד התקשורת בוחנים כמה חלופות למבנה מכרז ה-1,800 מגה-הרץ — והמשמעותית שבהן היא ויתור על ההקצאה השוויונית שנהוגה היום. במודל הנבחן יוכל מפעיל להתמודד על כמות תדרים גדולה מזו שהוא מחזיק כעת, בהתאם לתנאי המכרז.
חלופה נוספת מרחיבה את היקף המכרז עצמו: איחוד של התדרים שזכויות השימוש בהם הסתיימו ב-2025 עם תדרים נוספים שתקופת השימוש בהם אמורה להסתיים ב-2030. מהלך כזה יאפשר למשרד לבחון מחדש את חלוקת רצועת ה-1,800 בכללותה, במקום לחדש זכויות קיימות לחתיכות.
בחברות הסלולר חוששות מהשינוי, והטיעון שלהן טכני: רציפות תדרים מאפשרת להפעיל ערוצים רחבים יותר, להגדיל קיבולת ולשפר ביצועים. פיצול או הזזה של הבלוקים הקיימים פוגעים בדיוק במקום שבו הרשת מייצרת מהירות.
במקביל בוחן המשרד להוסיף למהלך תחומי תדר חדשים ברצועות 600 ו-1,500 מגה-הרץ. תנאי המכרז — תמורה כספית, התחייבויות ביצועים או שילוב של השניים — עדיין לא נקבעו.
- הקצאה לא שוויונית: מפעיל יוכל להתמודד על יותר תדרים ממה שיש בידיו היום.
- חלופה נבחנת: מכרז אחד לתדרים שפקעו ב-2025 ולתדרים שיפקעו ב-2030.
- נבחנת גם הוספת רצועות 600 ו-1,500 מגה-הרץ.
- תנאי התמורה והביצועים טרם נקבעו.
עדכון 17 בספטמבר: 1,500 מגה הרץ נכנס למכרז, 600 יוצא ממנו
לפי דיווח של זמן אוויר, ההחלטה במשרד מתגבשת: תדרי ה-1,500 מגה הרץ ייכנסו למכרז תדרי ה-1,800 הקרוב, ותדרי ה-600 מגה הרץ יידחו לשנת 2030. המסקנה גובשה אחרי שהמשרד בחן את התגובות לפנייה לקבלת מידע שפרסם במאי, ובדק את הנושא גם בעצמו.
הסיבה לדחיית תדר ה-600 היא חסם כפול: למפעילים אין עדיין ציוד רדיו שתומך בו, וגם חלק ממכשירי הדגל שנמכרים מחוץ לארה"ב - כולל הגרסה הבינלאומית של אייפון 17 פרו - לא תומכים ברצועה האמריקאית הזאת. תדר ה-1,500, לעומת זאת, כבר פועל מסחרית בעולם: חברת Three הבריטית פרסה אותו בכ-6,000 האתרים העמוסים שלה כבר ב-2019, ובאוסטריה כל מפעיל חויב להקים בו לפחות 300 אתרים עד סוף 2025.
הפרט שישפיע הכי הרבה על התחרות הוא מנגנון רצפה ותקרה שהמשרד מתכנן לקבוע לרכישת תדרי ה-1,500: רצפה שתבטיח לכל מפעיל היקף שמספיק לשיפור ממשי ברשת, ותקרה שתמנע מחברה אחת לרכוש נתח גדול מדי מהרצועה. החשש שמניע את התקרה מכוון בעיקר לפלאפון מקבוצת בזק.
לוח הזמנים עדיין בעייתי: תוקף תדרי ה-1,800 הקיימים פוקע ב-31 בדצמבר 2026 או עם סיום מכרז חדש, המוקדם מביניהם. בקצב הנוכחי קשה לראות איך מכרז בהיקף כזה ייצא לדרך וייסגר תוך שלושה חודשים וחצי, כך שהארכה נוספת של הרישיונות הקיימים נראית כרגע כתרחיש הסביר ביותר.
- תדרי ה-1,500 מגה הרץ נכנסים למכרז ה-1,800; תדרי ה-600 נדחים ל-2030.
- מנגנון רצפה ותקרה לרכישת תדרים - מכוון בעיקר למנוע יתרון גדול מדי לפלאפון.
- תוקף תדרי ה-1,800 הקיימים פוקע ב-31 בדצמבר 2026, והארכה נוספת נראית סבירה.
מה זה אומר עליכם
בטווח המיידי — כלום לא משתנה בחבילה או בקליטה. אבל התוצאה של המשיכה הזאת בין המשרד למפעילים תקבע איך תיראה הרשת הסלולרית של ישראל בעשור הקרוב: מכרז מוקדם עם רכיב איכות יכול להאיץ השקעות ברשת ולשפר קליטה; דחייה ל-2030 משמרת את המצב הקיים לעוד ארבע שנים.
שווה לעקוב גם בגלל ההקשר הרחב: זהו חלק ממהלך ספקטרום כולל — פינוי רשת ניצן, המעבר לתדרי 800, ועכשיו ה-1,800. מי שירכיב את הפאזל נכון יקבע כמה מהר ה-5G בישראל יהפוך ממילת שיווק לחוויה אמיתית.
עדכון: השימוע שהמשרד מפרסם השבוע הוא הסימן הראשון שרכיב האיכות אינו רק רעיון. אם ייקבעו מהירויות מינימום לפי אזורים, זו תהיה הפעם הראשונה שמפעילה תידרש להוכיח קליטה בפועל באזור שלכם ולא רק ממוצע ארצי — ומשם הדרך לאנטנה נוספת קצרה יותר מדיון מדיניות נוסף.
עדכון 6 בספטמבר: אם המשרד באמת יאפשר הקצאה לא שוויונית, זו תהיה הפעם הראשונה שמפעילה תצא ממכרז ספקטרום עם יתרון מבני על המתחרות. לצרכן זה עובד לשני הכיוונים — יותר תדרים אצל מי שמוכן להשקיע פירושו רשת מהירה יותר אצלו, אבל גם פער שקשה לסגור אצל האחרות.
עדכון 17 בספטמבר: מנגנון הרצפה והתקרה הוא הסימן הראשון שהמשרד רוצה למנוע ממפעילה אחת לצאת מהמכרז עם יתרון ספקטרלי גדול מדי. אם זה אכן ייקבע כך, זה עובד לטובתכם בכל הרשתות, ולא רק אצל מי שינצח הכי הרבה בתדרים.
רוצים לדעת אם אתם משלמים יותר מדי?
השוו את החבילה שלכם מול כל השוק בדקה — חינם, בלי התחייבות.
