סכסוך שנמשך מאז 2021 בין חברת המים הלאומית מקורות לחברות הסלולר עובר לשלב חדש: מקורות, סלקום ו-PHI — רשת הסלולר המשותפת לפרטנר ולהוט מובייל — הסכימו לנהל הליך גישור בפני שופטים בדימוס, וההליך כבר בעיצומו. על הפרק שתי תביעות בהיקף כולל של כ-45 מיליון שקל על דמי שימוש באתרי אנטנות שמוצבות במתקני מקורות ברחבי הארץ. זה לא רק ריב כספי בין תאגידים: עשרות אתרי סלולר, בעיקר באזורים שבהם קשה למצוא מקום לאנטנה, תלויים בתוצאה.
מה בסכסוך: כ-45 מיליון שקל על עשרות אתרים
מקורות הגישה בתחילת 2025 שתי תביעות: כ-25 מיליון שקל נגד סלקום וכ-20 מיליון שקל נגד PHI. לטענתה, החברות המשיכו להציב אנטנות במתקניה גם אחרי שההסכם בין הצדדים פג ב-2021, אך לא שילמו את מלוא דמי השימוש — סכום שנצבר מדמי שכירות של אלפי שקלים בחודש לכל אתר, בעשרות מתקנים, במשך כ-3 שנים.
טענת ההגנה של החברות היא עקרונית: מדובר בקרקע ציבורית, ולכן הן פטורות מתשלום. מקורות השיבה בכתב התביעה שמתקני המים שלה מוחזקים בחכירה ארוכת טווח מרשות מקרקעי ישראל, שעליה היא משלמת דמי חכירה, ולכן אינם "קרקע ציבורית" — בדיוק כמו מתקנים ביטחוניים או מתקני התפלה. לפי מקורות, PHI אף המשיכה לשלם דמי שימוש חלקיים במהלך 2021.
פלאפון, שגם היא משתמשת במתקני מקורות, בחרה בדרך אחרת: בינואר 2024 היא הגיעה לפשרה, הסדירה את החוב וממשיכה לשלם.
הרקע: איום לפרק מאות אתרים כבר ב-2021
ההסכם בין מקורות לשלוש הרשתות היה הסכם לחמש שנים שהסתיים בסוף מרץ 2021. במשא ומתן על חידושו ביקשה מקורות להעלות את התשלום, בעוד חברות הסלולר ביקשו הנחה. בדצמבר 2021 הגיע המשבר לשיא: מקורות איימה לפרק מאות אתרים סלולריים במתקניה, והחברות הודיעו שיתלוננו במשטרה אם זה יקרה.
לפי הערכה שפורסמה אז בגלובס, 200 אתרים בכ-6,000 שקל לחודש כל אחד שווים למקורות כ-1.2 מיליון שקל בחודש. בעקבות האיום הודיעו סלקום ופלאפון שיחזרו לשלם את התשלום החודשי — אבל הסדר קבוע השיגה, כאמור, רק פלאפון.
למה מתקני המדינה הם הנקודה הרגישה בפריסה
חברות הסלולר מחויבות לכיסוי של יותר מ-95% משטח המדינה, ובאזורים לא עירוניים קשה למצוא מקומות מאושרים להצבת אנטנה. מתקנים כמו של מקורות פותרים את הבעיה: הם פזורים בכל הארץ, מגודרים, ומגינים על הציוד מפני גניבה.
השאלה המשפטית כאן גדולה מ-45 מיליון שקל. הממשלה החליטה במרץ 2026 לפתוח נכסי מדינה לאנטנות, כ-100 מתחמים כבר אושרו, והמפעילות מדברות על 500-1,000 אתרים חדשים לכל חברה. אם "קרקע ציבורית" לא פוטרת מתשלום, לכל אתר כזה יש מחיר — ומחיר לאתר הוא בסופו של דבר שורה בחשבון שלכם.
מה זה אומר עליכם
בטווח הקצר — כלום. גישור הוא ההפך מפירוק אתרים: שני הצדדים בחרו בהליך שקט בפני שופטים בדימוס במקום קרב משפטי פומבי, ואיום הפירוק מ-2021 לא חזר. הקליטה באזורים שנשענים על אתרי מקורות לא בסכנה מיידית.
בטווח הארוך, התוצאה תקבע כמה עולה אתר סלולרי על קרקע של גוף ממשלתי. סלקום, פרטנר והוט מובייל פועלות ברווחיות גבוהה, ו-45 מיליון שקל על 3 שנים הם סכום שהן יכולות לספוג. אם אתם לקוחות באחת מהן, השאלה שכדאי לשאול היא לא מי צודק, אלא האם הכיסוי במקום שאתם גרים בו באמת השתפר — ואם לא, למה אתם משלמים על דור 5.
רוצים לדעת אם אתם משלמים יותר מדי?
השוו את החבילה שלכם מול כל השוק בדקה — חינם, בלי התחייבות.