הממשלה אישרה את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי להסיר חסמים להקמת תשתית סלולרית על קרקעות ציבוריות — הפעם על נכסים של חברות תחבורה ממשלתיות לאורך צירי התנועה הראשיים. במשרד התקשורת מעריכים שהמהלך יאפשר הקמה של מאות אתרים חדשים, בדגש על מקטעים שסובלים היום מקליטה חלשה. זו הרחבה של החלטה קודמת ממרץ, שפתחה מאות נכסים של הדיור הממשלתי להצבת אנטנות. והסיבה שזה נוגע לכם פשוטה: שיחות שנקטעות בכביש ואזורים מתים ברכבת הם בעיה של מחסור באתרים — לא של החבילה שלכם.
מה הוחלט — ומה צריך לקרות עד שזה יעבוד
ההחלטה מניעה חקיקה שתסדיר הצבת תשתית סלולרית על נכסים של חברות התחבורה הממשלתיות לאורך צירים ראשיים. בשלב הבא מתכוון משרד התקשורת להרחיב את המהלך לנכסים של גופים ציבוריים נוספים.
דמי השימוש ייקבעו על בסיס העלויות של הגוף שמחזיק בנכס, בלי רכיב רווח, עם אפשרות לפטור מלא או חלקי. נקבע גם מנגנון ליישוב מחלוקות בין חברות התחבורה למפעילות הסלולר — כדי שוויכוח על תנאים לא יתקע פריסה.
- שלב ראשון: נכסי חברות תחבורה ממשלתיות בצירים ראשיים; בהמשך — גופים ציבוריים נוספים.
- דמי שימוש לפי עלות בלבד, בלי רכיב רווח, עם אפשרות לפטור.
- נדרשת חקיקה לפני יישום — כלומר, זה לא קורה מחר בבוקר.
ועדה חדשה מול רמ״י — והחור שנפער מאז 2024
במקביל הוקמה ועדה שתסדיר את דמי השימוש על קרקעות רשות מקרקעי ישראל: נציג רמ״י, חשב הרשות, שני נציגים של משרד התקשורת ונציג אגף התקציבים באוצר. הוועדה נדרשת להגיש המלצות בתוך 60 יום, והצעת החלטה למועצת רמ״י — בתוך 90 יום לאחר מכן.
הרקע: הסכם המסגרת בין רמ״י לחברות הסלולר פקע עוד בדצמבר 2024, ומאז אין מנגנון מוסדר לתעריפי הצבת אנטנות על קרקעות מדינה. הוועדה אמורה לסגור את החור הזה.
עדכון 12 באוגוסט: הנוסח שאושר צומצם — הרשויות המקומיות בחוץ
יום אחרי האישור מתברר שהמהלך צנוע מכפי שתוכנן. לפי דיווח ״זמן אוויר״ מ-11 באוגוסט, הטיוטה המקורית של ההצעה ביקשה לפתוח לאנטנות נכסים של שורה ארוכה של גופים ציבוריים: רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו בחוק, גופים מתוקצבים ונתמכים, ואף אגודות שיתופיות בתנאים מסוימים.
בנוסח שאושר בממשלה נשארו רק חברות התחבורה הממשלתיות — זרועות הביצוע של משרד התחבורה. הרשויות המקומיות, החברות העירוניות ושאר החברות הממשלתיות הוצאו מהחקיקה המקודמת. במילים אחרות: ההרחבה לגופים ציבוריים נוספים, שהוצגה כשלב הבא, הייתה למעשה בטיוטה המקורית — והוסרה ממנה.
גם תנאי התשלום התרככו לטובת הגופים שמחזיקים בנכסים: מנגנון דמי השימוש נשאר מבוסס-עלות ובלי רכיב רווח, אבל הנוסח שאושר מאפשר לכלול בו גם עלויות תקורה — בסיס עלות רחב יותר מזה שהוצע במקור. לוח הזמנים התארך אף הוא: השר יציג את המלצות הצוות למועצת רמ״י בתוך 90 יום במקום 30, והרכב הצוות עודכן כך שיכלול גם את חשב רמ״י ונציג נוסף של משרד התקשורת.
- הטיוטה המקורית כללה רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים וגופים מתוקצבים — כולם הוצאו מהנוסח שאושר.
- בשלב זה נפתחים לאנטנות רק נכסי חברות התחבורה הממשלתיות.
- דמי השימוש עדיין בלי רכיב רווח, אך כוללים עלויות תקורה; הצגת ההמלצות למועצת רמ״י — בתוך 90 יום במקום 30.
מה זה אומר עליכם
קליטה חלשה בכבישים היא אחת התלונות הנפוצות בישראל, והסיבה המרכזית היא מחסור באתרים — קרקע זמינה, בירוקרטיה ועלויות. ההחלטה תוקפת בדיוק את החסם הזה, ולכן היא צעד בכיוון הנכון לכל הרשתות.
אבל תיאום ציפיות: עד שתראו יותר פסים בנסיעה, יעברו חודשים ארוכים לפחות — צריך חקיקה, תיאום מול חברות התחבורה והקמה בפועל.
בינתיים, אם הקליטה בציר הקבוע שלכם גרועה, ההבדל הוא לרוב בין רשת לרשת. תבדקו את מפת הכיסוי של המפעילה באזורים שחשובים לכם לפני שאתם חותמים, ותניידו אם רשת אחרת מכסה טוב יותר את המסלול היומי שלכם.
רוצים לדעת אם אתם משלמים יותר מדי?
השוו את החבילה שלכם מול כל השוק בדקה — חינם, בלי התחייבות.