הפרעות ממצרים בתדרי 2,600: למה הקליטה בחוף נחלשת בקיץ

מה קרה: אות שחוצה את הים מכיוון מצרים

לפי הדיווח, שלושה גורמים נפגעו מאותו אירוע: מערכת הביטחון, חברת PHI — חברת התשתית המשותפת של פרטנר והוט מובייל — ופלאפון. כולם פועלים ברצועת 2,600 מגה-הרץ, וכולם ספגו בשבועות האחרונים הפרעות חריגות שמקורן בשידורים ממצרים. הפגיעה מתרכזת ברצועת החוף, כלומר באזור שבו מתגורר ומבלה חלק גדול מהאוכלוסייה — ובקיץ, גם חלק גדול מהתיירות הפנימית.

חשוב להבין מה זה לא: זו אינה חדירה, אינה תקיפה ואינה הפרה של הכללים. ישראל ומצרים פועלות שתיהן ברצועת ה-2,600 מגה-הרץ בהתאם להקצאות ולתקנות של איגוד התקשורת הבינלאומי (ITU). כל אחת משדרת בשטחה ובהתאם לרישיון שלה. הבעיה מתחילה כשהאטמוספרה מחליטה להוליך את האות הרבה מעבר לטווח שתוכנן לו.

• הרצועה המושפעת: 2,600 מגה-הרץ.
• הנפגעים לפי הדיווח: מערכת הביטחון, רשת PHI (פרטנר והוט מובייל) ופלאפון.
• האזור: רצועת החוף.
• שתי המדינות פועלות ברצועה כחוק, לפי הקצאות ה-ITU.

tropospheric ducting: כשהאוויר מעל הים הופך לצינור

התופעה נקראת tropospheric ducting, והיא מוכרת היטב למהנדסי רדיו. בתנאי קיץ מסוימים נוצרת מעל הים שכבת אוויר יציבה, ולפי הדיווח היא "מאפשרת לאותות רדיו להתפשט למרחק גדול בהרבה מהרגיל". במקום שהאות ייחלש ויתפוגג אחרי עשרות קילומטרים, הוא נלכד בין שכבות אוויר בעלות צפיפות שונה ומתגלגל מעל פני המים למרחקים שאינם אפשריים ביבשה.

התוצאה מבחינת הרשת הסלולרית: תא בישראל "שומע" רעש שמקורו בתחנה מצרית שאמורה להיות רחוקה מכדי להשפיע עליו. ברדיו סלולרי רעש אינו רק שיחה קטועה — הוא ירידה ביחס האות לרעש, ומשם ירידה ישירה בקצב הנתונים. הטלפון שלכם ימשיך להציג פסים מלאים, כי הוא קולט מצוין את האנטנה הישראלית שלידו; מה שנפגע הוא כמות המידע שאפשר להעביר דרך אותו חיבור.

הכיוון ההפוך כבר קרה לנו. לפי אותו דיווח, תדרי 850 מגה-הרץ שהפעילו סלקום ופלאפון יצרו בתנאים אטמוספריים מסוימים הפרעות מעבר לים — כלומר ישראל הייתה בעבר בצד המפריע, מול קפריסין. זו תזכורת שמדובר בפיזיקה של אזור גיאוגרפי, ולא בהתנהלות לקויה של חברה מסוימת.

• שכבת אוויר יציבה מעל הים לוכדת את האות ומאריכה את טווחו הרבה מעבר לרגיל.
• התוצאה: רעש שמוריד את קצב הנתונים — גם כשהפסים בטלפון מלאים.
• התופעה עונתית, מתרחשת בקיץ ומתעצמת מעל מים.
• בעבר ישראל הייתה בצד המפריע: 850 מגה-הרץ של סלקום ופלאפון מול קפריסין.

מה נעשה עד עכשיו — ולמה זה עדיין לא נפתר

הגורמים שנפגעו העבירו פניות דחופות למשרד התקשורת בדרישה לטפל באירוע, ובמקביל מערכת הביטחון פנתה לשלטונות במצרים. לפי הדיווח, הפניות סייעו במידה מסוימת להפחתת הפגיעה במערכות הביטחון — אך לא פתרו את האירוע. ההפרעה לרשת PHI ולפלאפון נמשכה, ובשלב מסוים אף הפכה חריפה יותר.

הפער הזה בין הקלה חלקית לפתרון מלא אינו מקרי. תיאום תדרים חוצה גבולות מתנהל בין רגולטורים ובערוצים דיפלומטיים, לא בין מוקדי שירות. למפעילה סלולרית אין שום כלי טכני לכבות מקור הפרעה שנמצא במדינה אחרת; מה שהיא כן יכולה לעשות הוא לכוונן אנטנות, לשנות זוויות הטיה ולהסיט תעבורה לרצועות אחרות. אלה פתרונות עקיפה, לא פתרונות שורש — ולכן גם לוח הזמנים לסיום האירוע אינו בידי החברה שאתם משלמים לה.

מה זה אומר עליכם

הלקח הראשון נוגע לעיתוי. אם אתם גרים או מבלים ברצועת החוף ושוקלים להחליף ספק בגלל חוויית גלישה גרועה בשבועות האחרונים — בדקו שוב לפני שאתם חותמים. המעבר בין ספקים בישראל הוא מיידי וללא עלות, אבל החבילה שתקבלו נעולה בדרך כלל במחיר מבצע לתקופה מוגדרת. החלטה שמבוססת על שבועיים חריגים באוגוסט עלולה לעלות לכם שנה שלמה של תשלום.

הלקח השני: אל תסיקו מהאירוע הזה שרשת אחת עדיפה על אחרת. שלוש מפעילות — פרטנר והוט מובייל דרך PHI, ולצידן פלאפון — מופיעות באותו דיווח עצמו. כשההפרעה מגיעה מעבר לים היא לא בוחרת מותג, אלא רצועת תדרים ואזור גיאוגרפי. מעבר לספק אחר שפועל באותה רצועה ובאותו אזור לא בהכרח יפתור לכם דבר.

והלקח השלישי, המעשי ביותר: אם הבעיה שלכם היא גלישה בבית ולא ניידות, החיבור הקווי הוא העוגן היציב. בדקו אם הספק שלכם תומך ב-Wi-Fi calling — כשהתמיכה פעילה, השיחות עוברות דרך האינטרנט הביתי ועוקפות לחלוטין את בעיית הרדיו הסלולרי. וכשאתם בכל זאת משווים חבילות, השוו עלות שנה ראשונה על מפרט זהה ולא את מחיר החודש הראשון.