משרד התקשורת דחה השבוע דרישה של איגוד הבנקים לפעול לחסימה יזומה של מספרי טלפון המשמשים לביצוע הונאות פיננסיות. במכתב תשובה, מנכ"ל המשרד אלעד מקדסי כתב לאיגוד הבנקים שאין למשרד סמכות מפורשת לחסום מספרים, ושמהלך כזה מחייב הסדרה בחקיקה. ברקע העימות עומד חשש של המשרד שהדרישה בפועל מכוונת לבלימת ניוד מספרים בין מפעילות הסלולר - אחד מעקרונות היסוד שעליהם בנוי שוק הסלולר התחרותי בישראל. למה זה נוגע אליכם? כי ניוד מספר הוא הכלי שמאפשר לכם לעבור בין מפעילות ולשמור על המספר הקיים, וכל צעד שמאט אותו פוגע ביכולת שלכם להחליף ספק בקלות.
הבקשה של הבנקים והתשובה של המשרד
איגוד הבנקים פנה למשרד התקשורת ב-6 בספטמבר בדרישה לפעול לחסימה יזומה של מספרי טלפון שמשמשים לביצוע הונאות. שלושה ימים אחר כך, ב-9 בספטמבר, השיב מקדסי במכתב שדוחה את הבקשה במתכונתה.
לפי המכתב, חסימה פרטנית של מספרי טלפון מחייבת הסדרה מפורשת בחקיקה, לצד בחינה של ההשלכות על פרטיות הציבור, על סודיות ועל זכויות נוספות. במשרד מציינים גם שברקע הפנייה עומדת, לטענתם, בקשה לבלום ניוד של לקוחות בין הבנקים, ולא רק טיפול בהונאות.
ניידות המספרים היא הקו האדום של המשרד
מקדסי הבהיר במכתב שגם אם ייבחנו פתרונות שיסייעו למערכת הפיננסית, הם לא יבואו על חשבון ניוד המספרים. "ניידות המספרים היא עיקרון ליבה העומד בבסיס שוק הסלולר התחרותי בישראל, ולא נאפשר לפגוע בו", כתב.
העימות בין הצדדים לא התחיל השבוע. כבר בדצמבר 2025 פנה איגוד הבנקים למשרד בטענה שהוא לא מנצל את סמכויותיו כדי לסייע במאבק בהונאות הפיננסיות. במקביל, המשרד מקדם מול בנק ישראל, באמצעות מחלקת מערכות התשלומים והסליקה בראשות עופר גולן, פרויקט משותף לשיתוף מידע על דפוסי תקיפה בין ספקיות הסלולר למגזר הפיננסי - בלי שנמסר עדיין אילו נתונים יועברו, איך, ומתי.
מי אחראי כשיש הונאה - הבנקים או המפעילות?
החלק החד במכתב עוסק בחלוקת האחריות. מקדסי כתב ש"קשה להתחמק מהרושם" שהפנייה של איגוד הבנקים נועדה "להתחמק מאחריות המוטלת על חבריו, בדרך של גלגול אחריות לגורמים אחרים".
לטענת המשרד, האחריות לזהות לקוחות, לאמת את זהותם ולאשר פעולות בכספיהם מוטלת על המוסדות הפיננסיים עצמם, לפי הדין והוראות הרגולטורים החלים עליהם. המשרד מוסיף שהבנקים כבר מקבלים מימון לכך דרך עמלת המנפיק, ומציע להם לבחון פתרונות זיהוי קיימים - כולל כאלה שמציעות חברות הסלולר והמשרד עצמו.
משרד התקשורת הזמין את איגוד הבנקים לפגישה, בתיאום עם בנק ישראל, כדי לפרט את הפתרונות שנבחנים. תגובת האיגוד טרם נמסרה.
עדכון 14 בספטמבר: מי אחראי - הבנקים או המפעילות, ומנגנון התרעה על ניוד בדרך
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, הגביר את הדרישה מהמשרד: לחייב את חברות התקשורת לחסום הודעות פישינג שמתחזות לבנק בתוך שרשור ה-SMS הקיים שלו, ולמנוע הצגה מזויפת של שם הבנק או מספר סניף על צג הטלפון בשיחה נכנסת. "זו הנדסת תודעה, אין פה בעיה של זיהוי לקוח", אמר מדמון.
בכיר באחת מחברות הסלולר השיב שהאחריות המרכזית מוטלת על הבנקים: חלק גדול מההונאות מתאפשר אחרי שהלקוח עצמו מוסר לנוכלים פרטים אישיים וקודי אימות, ולכן על הבנקים להחליף הזדהות מבוססת קוד חד-פעמי באמצעים חזקים יותר, כמו זיהוי ביומטרי. לדבריו, המפעילות כפופות לכללי הניוד שקבע המשרד ולא יכולות להקשיח אותם באופן חד-צדדי.
מתחת למחלוקת הפומבית מתברר שמשרד התקשורת, המפעילות הסלולריות ובנק ישראל כבר עובדים יחד על פתרון: מנגנון שיתריע לתאגיד פיננסי כאשר לקוח המבקש לבצע פעולה בנקאית ניוד את המספר שלו ב-24 השעות הקודמות. היקף המידע שיועבר, אופן הגישה אליו ולוח הזמנים להפעלה עדיין לא פורסמו.
מה זה אומר עליכם
ניוד המספר הוא לא עניין טכני שולי - הוא הסיבה שאתם יכולים לעבור מחברה לחברה ולשמור על אותו מספר, במקום להיות כלואים אצל מפעילה אחת. כל הגבלה עליו, גם אם המטרה טובה, עלולה לפגוע ביכולת שלכם להשוות ולעבור.
העימות הזה עוד לא הסתיים. אם המשרד יגבש בסוף מנגנון שיתוף מידע עם הבנקים, כדאי לעקוב אחרי הפרטים - במיוחד אם הוא ידרוש מכם אימות נוסף בזמן ניוד.
רוצים לדעת אם אתם משלמים יותר מדי?
השוו את החבילה שלכם מול כל השוק בדקה — חינם, בלי התחייבות.