משרד התקשורת רוצה לחייב מהירות גלישה מינימלית ברשת הסלולר

מה מציע השימוע — ולמה החובות הקיימות כבר לא מספיקות

החובות שחלות היום על המפעילות נקבעו לפני כעשור והן נשענות על טכנולוגיות דור 2 ודור 3. בפועל הן דורשות כיסוי של 99% מהאוכלוסייה ו-95% משטח השירות ברשת דור 4.

הבעיה שהשימוע מזהה פשוטה: כיסוי אינו איכות. אפשר לעמוד באזור שמוגדר רשמית מכוסה, לראות קליטה מלאה במכשיר — ולגלוש לאט. המשרד כותב שהדרישה החדשה מכוונת במיוחד למנויים שנמצאים בקצה טווח הקליטה של האנטנה, בדיוק המקום שבו המדדים הישנים מציגים תמונה ורודה מדי.

לצד המהירות נכללים בשימוע שלושה שינויים נוספים: מעבר למדד קליטה מודרני, מדידה נפרדת של קטעי כבישים ומסילות, וסף מחמיר יותר לשיחות שנחסמות או מתנתקות.

• היום: 99% כיסוי אוכלוסייה ו-95% משטח השירות ברשת דור 4.
• הרישיונות מבוססים על טכנולוגיות דור 2 ודור 3 שנקבעו לפני כעשור.
• המועד האחרון להגשת תגובות: 26 באוגוסט 2026.

מ-RSSI ל-RSRP: הקליטה נמדדת מחדש, והכיסוי בתוך הבית יוצא מהתמונה

השינוי הטכני המרכזי הוא מעבר ממדד RSSI — עוצמת האות הכוללת בערוץ — למדד RSRP, שמודד את עוצמת אות הייחוס של התא ומתאים לרשתות דור 4 ודור 5. המדד הישן נקבע בעידן שבו הרשת נועדה בעיקר לשיחות, והוא כבר לא מתאר טוב את חוויית הגלישה.

השינוי השני מפתיע יותר: ביטול חובת הכיסוי בתוך מבנים. הנימוק אינו ויתור על הצרכן אלא קושי פיקוח — קשה למדוד קליטה בתוך בתים פרטיים. במקום זה מוצעים ספי קליטה מחמירים יותר בחוץ, שמגלמים מראש את היחלשות האות במעבר דרך קירות.

הספים עצמם נמדדים ביחידות dBm ומשתנים לפי תחום התדר — 700, 800, 900, 1,800 ו-2,100 מגה-הרץ — ומוצעים בשתי רמות חומרה חלופיות, כשהשנייה מחמירה מהראשונה בכל התחומים. לוח הזמנים ליישום נע בין שנתיים לשלוש שנים.

חמש חלופות למהירות מינימלית, כבישים בפרוסות ו-1% שיחות מנותקות

לחובת המהירות מוצעות חמש חלופות, והמשרד מציין שאפשר גם לשלב ביניהן. המדידה מתבצעת מדי שעה לאורך כל 24 השעות ולא רק בשעת השיא.

• חלופה א׳: 95% מהבקשות ב-5 מגה-ביט לשנייה לכל סקטור ביממה.
• חלופה ב׳: 90% מהבקשות ב-20 מגה-ביט לשנייה לכל סקטור ביממה.
• חלופה ג׳: 50% מהבקשות ב-30 מגה-ביט לשנייה ברמת הרשת.
• חלופה ד׳: 70% מהבקשות ב-30 מגה-ביט לשנייה ברמת הרשת.
• חלופה ה׳: מדד חלופי שיציעו המפעילות עצמן.

כבישים, מסילות ומי שנשאר בחוץ

בכבישים ובמסילות מוצעת שיטת מדידה חדשה: מקטע שאורכו יותר מ-20 קילומטר נבדק בנפרד ולא נבלע בממוצע ארצי. בכבישים חד-ספרתיים ותלת-ספרתיים ובמסילות הרכבת הארציות תידרש רציפות של 99%, עם פער שירות מרבי של 200 מטר בכל מקטע של 20 קילומטר. בכבישים מקומיים ארבע-ספרתיים ובמסילות המשא הדרישה יורדת ל-90%, עם פער רצוף של עד 500 מטר.

שיעור השיחות שנחסמות או מתנתקות יורד מ-2% ל-1%, וגם כאן המדידה עוברת מבדיקה בשעת עומס לבדיקה בכל אחת מ-24 השעות.

נקודה שכדאי לשים לב אליה: המפעילים הווירטואליים — ובהם רמי לוי תקשורת ו-019 מובייל — פטורים מדרישת המהירות המינימלית, למרות שהם פועלים על גבי רשתות של המפעילות הגדולות.

עדכון 7 באוגוסט: "קטסטרופה" מול "יש היצע של אתרים" — המערכה על העלויות

זמן קצר אחרי פרסום השימוע הגיעו התגובות, והן חריפות. גורמים בכירים במפעילות הסלולר מכנים את המהלך "קטסטרופה" ומזהירים מפגיעה ביכולת ההשקעה: לפי הערכות בענף, כל מפעילה תידרש לכ-500 אתרים חדשים ולשדרוגי רשת בתוך שלוש שנים, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.

בענף טוענים שהדרישות אינן ניתנות ליישום. גורם בכיר אמר כי "הקמת אתרים חדשים בישראל כמעט בלתי אפשרית", והצביע על אגרות התדרים הגבוהות, על היעדר הקלות תשתית ועל המפעילים הווירטואליים, שנהנים מהרשתות בלי להשקיע בהן.

מנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי דוחה את הטענות. לדבריו "יש היצע של אתרים, הוא רק הולך וגדל" — יותר מ-200 נכסים של מינהל הדיור הממשלתי כבר נבחרו על ידי החברות במחירים מוזלים — ומניסיון העבר, הערכות עלות ראשוניות של המפעילות מתכווצות כשבודקים את הפרטים.

מקדסי גם סגר את הדלת לרעיון שמרחף מעל הדיון: הקלות במיזוגים או פגיעה במפעילים הווירטואליים בתמורה להשקעות ברשת. "כל הפתרונות והרעיונות לפגוע בתחרות... כולנו נצטער עליהם", אמר, והבהיר שלא ייתן יד להחלשת המפעילים הווירטואליים.

עדכון 19 באוגוסט: ביקשו ארכה של שבועות — קיבלו שבועיים

המפעילות ביקשו ממשרד התקשורת ארכה של מספר שבועות להגשת התגובות, בטענה שפרסום שימוע מורכב כל כך בעיצומו של חודש החופשות לא מאפשר לגבש מענה מקצועי. לפי זמן אוויר, המשרד אישר ארכה של שבועיים בלבד מעבר למועד המקורי של 26 באוגוסט — כלומר ההגשה נדחתה לתחילת ספטמבר.

גורם בענף הסביר לזמן אוויר כי "לא מדובר בתגובה עקרונית שאפשר לנסח בתוך ימים, אלא בבדיקה של המשמעויות ההנדסיות, התפעוליות והכלכליות של הדרישות" — עבודה שמערבת עשרות אנשי מקצוע, שחלקם בחופשת הקיץ.

המשמעות: לוח הזמנים של השימוע נמתח רק מעט, והוויכוח על גובה הרף ועל העלויות יוכרע על בסיס התגובות שיוגשו בתחילת ספטמבר.

עדכון 24 באוגוסט: המפעילות — 500 עד 1,000 אתרים לכל חברה, והחלטת מרץ נשארה על הנייר

המפעילות העלו את ההערכה. לפי זמן אוויר, בענף מדברים עכשיו על תוספת של 500 עד 1,000 אתרים חדשים לכל מפעיל כדי לעמוד בדרישות השימוע — בקצה העליון, כפליים מההערכה של 500 אתרים שנשמעה בתחילת אוגוסט.

הטענה המרכזית מכוונת ישירות לתשובה של מנכ"ל המשרד. החלטת הממשלה ממרץ 2026 נועדה לאפשר הקצאת נכסים של מינהל הדיור הממשלתי למתקנים סלולריים, אבל לדברי המפעילות בקצה התהליך הן עדיין נתקלות בהתנגדויות של עובדים במשרדי הממשלה ובנכסים עצמם, של רשויות ושל גופים נוספים — חסם שלא קיבל מענה מלא. בלי מלאי נכסים נגיש, נוהל אחיד ולוח זמנים להקמה בפועל, הן אומרות, יעדי הכיסוי יישארו על הנייר.

המפעילות מוסיפות טיעון הנדסי: שדרוג אתר קיים לדור 5 מוסיף קיבולת ומשפר ביצועים, אבל אינו פתרון לאזור שבו פשוט אין תשתית. במילים אחרות, את הפער בין הרף החדש למציאות אי אפשר לסגור רק עם ציוד על אנטנות קיימות — צריך מקומות חדשים, ורבים מהם בידי המדינה.

• ההערכה החדשה: 500 עד 1,000 אתרים חדשים לכל מפעיל.
• החלטת הממשלה ממרץ 2026 על נכסי מינהל הדיור הממשלתי — לטענת המפעילות, עדיין לא מיושמת בשטח.
• שדרוג אתרים קיימים לדור 5 לא סוגר את הפער — נדרשים אתרים חדשים.

עדכון 6 בספטמבר: ארכה שנייה — התגובות יוגשו עד 6 באוקטובר

המפעילות ביקשו ארכה בפעם השנייה בתוך פחות מחודש, והפעם ביקשו לדחות את המועד אל מעבר לחגי תשרי. משרד התקשורת נענה חלקית ואישר הארכה עד 6 באוקטובר 2026, במקום 10 בספטמבר.

הנימוק שהוצג, לפי זמן אוויר: רצף החגים אינו מאפשר להשלים את העבודה ההנדסית והכלכלית הנדרשת. בחברות מדגישות שוב שלא מדובר בעמדה עקרונית שאפשר לנסח בתוך ימים, אלא בבחינה של יכולת העמידה ביעדי הכיסוי ואיכות השירות באזורים שונים, של הצורך באתרים סלולריים נוספים ושל עלות ההתאמות ברשת.

ההערכה שחוזרת בענף לא השתנתה: אם השימוע יתקבל כלשונו, כל מפעיל יידרש להקים יותר מ-500 אתרים חדשים.

לתזמון יש משמעות. המועד החדש כמעט חופף למועד ההערות לשימוע העיצומים הכספיים, שנקבע ל-4 באוקטובר — כלומר שני ההליכים שמעצבים גם את חובות הקליטה וגם את הקנסות עליהן יגיעו לשולחן המשרד באותו שבוע, מיד אחרי החגים.

• המועד החדש להגשת התגובות: 6 באוקטובר 2026.
• זו הבקשה השנייה לארכה בתוך פחות מחודש — הראשונה הזיזה את המועד מ-26 באוגוסט ל-10 בספטמבר.
• ההערכה בענף: יותר מ-500 אתרים חדשים לכל מפעיל אם השימוע יתקבל כלשונו.

עדכון 5 באוקטובר: ערב הגשת התגובות — המשרד מציג פתרונות, המפעילות לא משתכנעות

יום לפני המועד האחרון להגשת התגובות, הפער בין המשרד למפעילות רק מתרחב. לפי זמן אוויר, בענף ממשיכים להעריך שעמידה ביעדים תחייב כל רשת להוסיף 500 עד 1,000 אתרים בתוך שלוש שנים, ויותר מזה אם יאומצו החלופות המחמירות. חשוב לדייק: זו הערכה של המפעילות לגבי מה שיידרש כדי לעמוד ביעדי הכיסוי והקליטה, ולא מספר אתרים שהמשרד דורש במפורש.

במשרד התקשורת מאמינים שהפתרון מתחיל להתגבש. הוא מקדם הקצאת נכסים דרך החשכ"ל, שימוש בקרקעות של חברות תחבורה ממשלתיות בתנאים מועדפים, אתרים ברכבת ישראל והסדרה חקיקתית נוספת. ההערכה במשרד היא שכבר בשנה הקרובה יהיו יותר מיקומים זמינים, ושמחירי השכירות של אתרים יירדו.

המפעילות עונות שמיקום פוטנציאלי עוד אינו אתר פעיל. כדי להקים אתר צריך גם את הסכמת בעל הנכס, תכנון, חיבור לחשמל ולתמסורת, אישורים וגישה קבועה לתחזוקה, ולעיתים יש התנגדות של הרשות המקומית, של עובדים או של תושבים. כדוגמה הן מביאות את הניסיונות להקים אתרים במבנים של מכבי האש, המשטרה ובתי החולים, שלטענתן נתקעו עוד לפני שלב ההקמה.

נקודת מחלוקת נוספת היא דרישת רשויות מקומיות להקים מתקנים משותפים לכמה חברות, כדי לצמצם את מספר התרנים בשטחן. המשרד מסתייג מכפייה רחבה של פתרון כזה: שיתוף של תורן או גג אינו בהכרח בעיה, אבל שיתוף רחב יותר עלול לצמצם את חופש התכנון של כל רשת ואת היכולת שלה להתבדל באיכות, ולפגוע בתחרות.

במשרד אומרים שיתחשבו בתגובות שיוגשו. השאלה הפתוחה היא אם ההתחשבות תתורגם לשינוי ביעדים ובלוחות הזמנים, ואם המשרד יצליח לספק מהר מאגר אמיתי של מקומות שאפשר באמת להקים בהם אתרים.

• הערכת המפעילות: 500 עד 1,000 אתרים חדשים לכל רשת בתוך שלוש שנים — לא דרישה מפורשת של המשרד.
• כלי המשרד: נכסים דרך החשכ"ל, קרקעות של חברות תחבורה ממשלתיות, אתרים ברכבת ישראל וחקיקה.
• רשויות מקומיות דוחפות למתקנים משותפים; המשרד חושש מפגיעה בתחרות בין הרשתות.

מה זה אומר עליכם

בטווח המיידי לא משתנה כלום. זהו שימוע ולא תקנה, והמפעילות נדרשות להגיש עד 6 באוקטובר גם ניתוח עלויות ולוחות זמנים ליישום — כלומר הוויכוח האמיתי על גובה הרף רק מתחיל.

בטווח הבינוני זהו הצעד הרגולטורי הראשון שמתרגם את המילה קליטה למספר שאפשר לבדוק. עד היום, כשבוחרים ספק סלולר, הפרמטר היחיד שנמצא באמת בשליטת הצרכן הוא המחיר; איכות הרשת נמכרה בפרסומות. חובת מהירות שנמדדת בכל שעה יוצרת בסיס להשוואה אמיתית בין המפעילות.

עד אז ההמלצה המעשית לא משתנה: קליטה חלשה בבית או במשרד היא לא בעיה שנפתרת בהחלפת חבילה אצל אותו ספק, אלא רק במעבר לרשת אחרת. ואם אתם לקוחות של מפעיל וירטואלי, שימו לב לפטור — הדרישה החדשה לא תחול על הספק שלכם עצמו, גם אם אתם גולשים על רשת שכן כפופה לה.