משרד התקשורת מרחיב את יחידת הסייבר שלו ומתכנן להקים SOC מגזרי, כלומר מרכז שיעריך את מצב הסייבר בכל ענף התקשורת. כך אמר לאתר זמן אוויר רן קרקו, האחראי על תחום הסייבר במשרד, שנכנס לתפקיד לפני כעשרה חודשים. בתוך המהלך המשרד בוחן גם את ניוד המספרים: מתנהלת עבודת מחקר על חלופות למודל הקיים, לצד עבודה משותפת עם בנק ישראל נגד הונאות שמנצלות ניוד והחלפת SIM. למה זה נוגע אליכם? כי ניוד המספר הוא מה שמאפשר לכם לעבור חברה בלי לאבד את המספר, ובמקביל הוא גם נתיב שנוכלים מנצלים בהונאות פיננסיות.
SOC מגזרי ומפת סיכונים ל-197 חברות תקשורת
לפי קרקו, היחידה נמצאת בתהליך בנייה והתרחבות, ויש לה כמה צירי פעולה: רגולציה אחידה ויעילה יותר, הקמת SOC (Security Operations Center) מגזרי שישמש מרכז להערכת מצב הסייבר בענף, פיתוח יכולות מחקר ומדיניות, ומאבק בהונאות פיננסיות. הנהלת המשרד הקצתה לכך משאבים, בין היתר לחיזוק כוח האדם.
הכלי המרכזי הוא דרישת מידע שהמשרד הפיץ ל-197 חברות בענף התקשורת. מהנתונים אמורה להיבנות מפת חום שתראה את פוטנציאל הנזק למשק, את דרכי התקיפה העיקריות ואת השכיחות שלהן. "הדרישה הזאת, מבחינתי, היא מצפן", אמר קרקו. קודם מזהים את האיום ומודדים את היקפו, ורק אחר כך מחליטים במה לטפל ראשון.
המיפוי אמור לכסות טווח רחב, מכבלי התקשורת התת-ימיים ועד המערכות שמשרתות את הלקוחות. קרקו הדגיש שהחלטה בתחום אחד יכולה להשפיע על תחומים אחרים, ולכן המשרד רוצה לבחון את ההשלכות לפני שהוא מקדם צעדים מחייבים.
פחות רגולציה כפולה, יותר מסגרות סייבר מהעולם
היום, לדברי קרקו, מנהלי אבטחת המידע והרגולציה בחברות התקשורת עובדים מול כמה רגולטורים, שלפעמים מציבים דרישות דומות או מתארים את אותו סיכון בשפה שונה. הכיוון של המשרד הוא לא לנסח מסגרת ישראלית חדשה בכל פעם, אלא לאמץ בהתאמות מסגרות בינלאומיות מקובלות, בהן אמריקאיות ואירופיות.
ביחידה נערך מחקר השוואתי מול 13 מדינות. המטרה, לדבריו, היא לא להעתיק מודל אחד, אלא לבדוק איזה כלי מתאים לשוק הישראלי מול כל סוג איום. דוגמה אחת היא הכבלים התת-ימיים: האיחוד האירופי פרסם לאחרונה מסמך המלצות מקיף בנושא, כולל היבטים גיאו-פוליטיים, וישראל יכולה להיעזר בו עם התאמות למציאות המקומית.
ניוד מספרים והחלפת SIM: מחקר על חלופות, בלי החלטה
המשרד בוחן גם תהליכים קיימים בענף מנקודת מבט של סייבר. קרקו לא אישר שהמשרד שוקל לשנות את מבנה ניוד המספרים, אבל אמר שמתנהלת עבודת מחקר שבודקת חלופות, השוואות בינלאומיות והשלכות של כל מודל. זמן אוויר כתב בכותרת ש"המסלקה המרכזית חוזרת לשולחן", אבל בדברים שפורסמו לא הוצג מודל מסוים, החלטה או לוח זמנים.
"ענף הטלקום בישראל הוא שונה", אמר קרקו. לדבריו קשה להשוות אותו למדינות אחרות, אבל אפשר לבנות מטריצה ולבחון איזה פתרון מתאים לישראל מול כל דרך תקיפה.
בתוך המהלך נכלל גם הטיפול בהונאות שמנצלות ניוד מספרים והחלפת SIM. המשרד עובד על זה עם בנק ישראל, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והמפעילות, ומבקש פתרון שיצמצם את התופעה בלי לפגוע בעיקרון ניוד המספרים. את המתווה עצמו קרקו לא פירט.
ב-14 באוקטובר דיווח זמן אוויר, מפי גורם במשרד, שאגף הסייבר ומחלקת מערכות התשלומים והסליקה בבנק ישראל עובדים יחד על הפתרון, לצד פורום פנימי עם חברות הסלולר ופורום בין-מגזרי בהובלת בנק ישראל. בספטמבר דווח על מנגנון שנמצא בעבודה: התרעה לגוף פיננסי כשלקוח שמבקש לבצע פעולה בנקאית העביר את המספר שלו בניוד ב-24 השעות שקדמו לה.
מה זה אומר עליכם
כרגע שום דבר לא משתנה בניוד. אין שימוע, אין החלטה ואין מועד, והמשרד חוזר ומצהיר שהפתרון לא יפגע בניוד המספרים. מי שרוצה לעבור חברה כדי לשלם פחות יכול לעשות את זה בדיוק כמו היום.
מה שכן כדאי לקחת מהכתבה הוא שהמשרד רואה בניוד ובהחלפת SIM נתיב תקיפה אמיתי. הגנה בסיסית תלויה בכם: לא למסור קודי אימות, ולשים לב כשהטלפון מאבד שירות בלי סיבה ברורה.
רוצים לדעת אם אתם משלמים יותר מדי?
השוו את החבילה שלכם מול כל השוק בדקה — חינם, בלי התחייבות.